v g g Women Women
Women
Ejaculating Women
אפי-נו: תוצאות המחקר
המתנפח לחיץ. Women רק 5 נשים הביעו עמדה שלילית,אמרו שהשימוש כואב מאוד ולא עזר. האחרות, כולל נשים Women עברו אפיזיוטומיה, אמר Women ו דברים כגון:
"הוא העניק לי ביטחון."
"זה לימד אותי ללחוץ."
"את רואה התקדמות, את לומדת לעמלאת השרירים."
"נפלא. אני משוכנעת שזה עזר לי מאוד."
"שווה את כל המאמץ."
"חבל לי שלא השתמשתי בו מספיק."
"עזר להחלמה שלי אחרי הלידה."
"פעמייםhיו לי תפרים, והפעם – כלום Women !"
"ילדתי בלידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי ולא עשו לי אפיזיוטומיה! אני מאוד מאושרת!"
חלק מהנשים שנעשה להן אפיזיוטומיהאמרו: "אני יודעת שזה עזר. בעצם לא הייתי צריכה
ת האפיזיוטומיה.המיילדת-פשוט לא הכירה דרך אחרת."
או "הגיע סוף המשfת והמיילדות פשוטr רצו שהתינוק יצא כבר." (בישראל המיילדת אינה Women תופרת את החיץ.) או "הרופא עשה חיתוך אבל אמר שאם לא הייתיn-מתאמנת במרחיב הוא היה עושה חתך גדול יותר."
מספר מבכירות דיווחו על-לחיצות
במשך 15 דקות. רבות דיווחו שלחצו ½ 1 שעות.
אישהחת שילדה ת Women ומים ולכן לא p נכללה במחקר, האמינה- שהמרחיבnעזר לה. לדבריה, החתך שנעשה לה היה קטן מאוד.
מבכירות אחדות שהשתמשו במרחיב ציינו ש"המיילדת אמרה לי שהחיץ שלי נראה כמו של אישה שכבר ילדה פעם בלידה רגילה".
מבכירהvאחת ילדה תינוק במצג עכוז שמשקלו 3,100 גרם והחיץ נותר שלם. זאת למרות הפרוטוקול Women ללידת
עכוז הדורש אפיזיוטומיה שגרתית בלידה ראשונה שהיא לידת עכוז,pמתוך הנחה שאין ראש שימתח את החיץ לאט ושהפעולות הכרוכות ביילודבמצגpכוז מהירות מאוד. איש זו הייתה yקיפה Women מאוד ועמדה על כך שהרופא יציין בגיליון שלה ש
יא סירבה לקבל אפיזיוטומיה. היא משוכנעת שזו הסיבה שה Women ואלא ביצע את החתך.
נשים אחדות אמרו שקשה היהy להחזיק את המרחיב במקום בזמן האימון. אישה אחת יעצה לא להשתמש בכמות רבה של חומר סיכה, לשכב על y הצד כשהרגלייםwמודות כדי לעזור להחזיק את המכשיר במקום, ורק אז להתחיל לנפח.
דיון
התוצאות מראות שהמרחיב הוריד במידה ניכרת את שיעור האפיזיוטומיות, מ81%iל-21%! התוצאה המשמעותית ביותר היא שלמרות ההוצאה הכספית Women ניכרת הכרוכה ברכישת המרחיב, ולמרות q הזמן ואיxנוחות, 98%c מהמשתמשות היו נלהבות מאוד וממליצות על השימוש בו.
הדרך הטובה ביותר להעריך המצאה זוqתהיה לבצע מספרc רב של מחקרים אקראיים בסמיותcפולה (double blind), כאשר אדם t יחיד מקבלtת כל הלידות, מכיוון שכל אחד נבb בשיעור האפיזיוטומיה/קריעה/חיץ שלם. בשלב ראשoני זה, ניתן לקוות שמידע רטרוספקטיבי
עודד מחקר נוסף. במחקרcנוb יbו במחקר הקודם ל i נמצאו בעיות מסוג זה. ברור שבלא מחקרים מסוג המחקר הנוכחי לא יעמוד לרשות הנשים כל מידע אובייקטיבי.
השימוש במרחיב הראה שיעור נמוך יותר (21%) של אפיזיוטומיה במבכירות, ושיעור קרע בדרגה Womeuשנייה של 12% + 16% קרע בדרג m ראשונה או פחות. ("פחות"kשמעו שמספר נשים דיווחו שהרופא התלבט אם dש צורך בתפריםvאיחוי הקרע.) תוצאות אלה טובות מהסטטיסטיקה הכלל-ארצית בישראלj iהיום, אך הן כפולות מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי לשיעור אפיזיוטומיה של 10% [22, 30]. בפרקטיקה של מיילדות המטפלות טיפול פרטני ביולדת תועדו שיעורי אפיזיוטומיה חריגים של 0.5% בלידות בית ו-1% בלידות בבית חולים [23], 1.4% [1], 3.8% [a10], ו-4% [28]. שיעורים אלה מציבים רף שאולי כדאי לשאוף אליו. שיעור האפיזיוטומיה הארצי בהולנד הוא 8%
[27]. בבתי החולים בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של אפיזיוטומיה במבכירות בשנת 2001, ו
א עמד על 49% [ווגנר, שיחה אישית, 2001]. בעשר השנים האחרונות ירד שיעור האפיזיוטומיה במקומות אחדים ועלה באחרים. בבית החולים שליד אוניברסיטת ג`פרסון בפילדלפיה, ירד שיעור האפיזיוטומיה מ-70% בשנת_ 1983 ל-19%_בשנת 2000 [10]. בבית חולים בעיר רוסריו שבארגנטינה נערך מחקראקראי מבוקר שהראהmבירורi שיש "לזנוח את האפיזיוטומיה השגרתית" [3]. שיעור האפיזיוטומיה במבכירות עלה מ-40% בתקופת המחקר ל-82% בשנה שלאחריו, ובשנת 1995 עדיין היה 71% [4]. מכיוון שהורדת שיעור האפיזיוטומיה נראית מטושטשת משהו, הרי שכל דבר המשפר את התוצאה של מצב החיץ יש בו עניין לנשים ולאנשי מקצוע.
אף שהנשים במחקר הנוכחי ילדו באותם בתי חולים ציבוריים אליהם מגיעות היולדות הישראליות הטיפוסיות, והן זכו לאותו טיפול בידי
ילדות ורופאים שהיו במשמרת באותה עת, דעתה של המחברת היא Women שלא נראה שאפשר להשוות בינן לבין כלל היולדות, ושהן היו משיגות אותן תוצאות (אוu טובות יותר!) גם ללא האימון במרחיב. בשיחות אתן היה ברור שעצם היותן חלק מתהליך ההכנה ללידה גרם להן מידה רבה של תחושת העצמה. המרחיב אינו זמין בקלות, התרגילים אינם קלים והאימון עד לסיום התכנית מחייב מוטיבציה. גולדברג [10] מציע שלוש סיבות לירידת שיעור האפיזיוטומיה במקום העבודה שלו: סיבה אחת היא השיפור בחינוך היולדת ושיתופה בקבלת ההחלטות. (שתי הסיבות האחרות הן המחקר הרב נגד השימוש השגרתי באפיזיוטומיה והירידה בשימוש במלקחיים.) בעצם ההכנה ללידה היולדות חינכו את עצמן, ובשיחות עם המיילדת שלהן הן היו שותפות להחלטות. כולם דיברו, באופן עקבי, של שלב שני שיימשך פחות משעתיים בלידה ראשונה. יש ראיות ששיעור האפיזיוטומיה עולה בהתאמה לאורך השלב השני [7]. קיצור של 15 דקות בשלב השני מקטין את הסיכוי לאפיזיוטומיה בהתאמה. אפשר לקצר את השלב השני בגלל שהרקמה נמתחת בקלות רבה יותר, בגלל שהאישה לוחצת ביעילות רבה יותר, או משתי הסיבות גם יחד. משקל הלידה היה גבוה מעט מהממוצע המדווח בלידות ראשונות, כך שתינוקות קטנים לא היו הס
bאפי-נו: תוצאות המחקר d t h h Women Women
nאפי-נו: תוצאות המחקר e i e e Women y Women d d Women Women